• ליאת רוסטוקר • סטודיו ליאתיתי

מפחיד

🧚‍♀️

השמש כבר שוקעת.

היא מדפדפת במגזין העיצוב המוכר, ונאנחת כשעולה בה שוב תחושת הפספוס המוכרת, עם החמיצות לאורך השוליים.

משהו בתוכה משתוקק לשינוי, לבנייה של משהו חדש – מדויק יותר, מתאים יותר, נפלא יותר!

אבל יש כל כך הרבה סיבות למה זה לא כדאי לה...

זה בטח יהיה סיוט...

מתח בלתי נגמר...

החלטות אינסופיות...

ומה אם אעשה את ההחלטות הלא נכונות?

ממש בלתי אפשרי!

איך מתחילים בכלל?

איך אדע מה לעשות? ועם מי?

הרי בטח אאבד שליטה על התהליך,

ומה יהיה על התקציב?


מפחיד.


אני מכירה את הפחדים האלה, הייתי שם בעצמי בתור לקוחה.

עכשיו אני רואה את זה כמעט בכל פעם שאני מדברת עם לקוחות חדשים שקנו בית, ועומדים לפני שיפוץ, או כאלה שגרים בבית שלא מתאים לצרכים, לרצונות ולחלומות שלהם – והם רוצים שיתאים!


שיתאים כמו כפפה חמה ליד קרה, כמו בתמונות האלה של האנשים עם החיים היפים.



אבל לא רק!

הם רוצים שיהיה להם חדר מקלחת מפנק כזה, עם מקלחון רחב ידיים, וראש גשם שירגיש כמו שמרגישים במלון פאר.

הם רוצים שחדר השינה שלהם ירגיש כמו צימר כל כך מושלם, ששום צימר לא יוכל להתחרות בו יותר.

הם רוצים שבמטבח יהיו להם מספיק מקומות אחסון, מלאנת׳לפים משטחי עבודה, ואלוהים שבשמיים – שהוא גם יהיה יפיפה לשם שינוי! לא אותו מטבח מיושן שירשו / בנו אי פעם. ואם כבר אי – אז כן – שיהיה גם אי! מרשים כזה, מרכזי, מואר, לב הבית במלוא מובן המילה.

הם רוצים שהכביסה תפסיק להיות כזו שמשתלטת תמיד על אחת הספות בסלון, נמאס להם כבר ממרוץ הפינוי-בינוי שקורה תמיד כשמישהו דופק בדלת.


הם רוצים מקום לערימת הנעליים והמעילים שבכניסה, ושגופי התאורה יכניסו אווירה (ולא כזו של שנות ה׳מצאתי שתי נברשות במחיר מיוחד׳).


הם רוצים לארח ברווחה, שהחברים שלהם יתלהבו עוד ועוד מכל היופי הזה (קנאה מקדמת קוראים לזה), והמפגשים יהפכו לכייפים ולטעימים אפילו יותר ממה שהם היום.

הם רוצים לחיות בשלווה, בשמחה, ושבכל פעם שהם חוזרים הביתה שההרמוניה והרוך יעטפו אותם כמו כלב שמקשקש בזנב כי הם סוף כל סוף הם הגיעו – הביתה. 🏠


והם רוצים בית מעוצב! כן! למה לא בעצם? כזה שמדבר בשפה שעושה להם נעים בעיניים ובלב, כזה שהעיצוב בו נעים, מתאים, חמים, הרמוני - כבר אמרתי? שמח, מואר, מהמם...


אז אני כאן כדי להגיד לכם – אני מבינה אתכם!!! הייתי שם, ועכשיו – אני כבר פה. בבית המעוצב שלי שתפור *בדיוק* לצרכים שלי, שלנו, עכשיו. בבית שכשנכנסים אליו מרגישים אותנו, בית שהוא לא תמיד מסודר (אהמ אהמ...) אבל הוא תמיד מהמם – כי הוא מעוצב *בדיוק* לנו.


זה תהליך מפחיד? - כן. כמו כל דבר טוב שמוציא אותנו מאזור הנוחות לכיוון אזור טוב יותר.

ענקי? דרמטי? חסר שליטה? כאוטי? – ממש ממש לא צריך להיות כזה. ואם עושים אותו נכון אז אפילו להיפך.

בתור המעצבת שאני עכשיו, ובתור הלקוחה שפעם הייתי, אני רוצה שתדעי:

תהליך כזה אפשר וצריך שיהיה: מסודר, נעים, מרגש ומאוד מספק.

מאחלת לך להגשים את החלומות הכי נפלאים שלך, בזמן ובמקום הנכון. 🌸



🧚‍♀️