שכבתי במיטה, זה קרה לא ממש מזמן, סופרמן כבר ישן, ואני – שהייתי אחרי יום שלם של עבודת תכנון קפדנית מול המחשב - זמן בו אני טווה את החלומות והרצונות של הלקוחות שלי דרך קווים צבעוניים של שרטוט מדויק - חייכתי לעצמי באותו סיפוק מתקתק שיש לכל מי שהגשים ביום שלו משהו טוב.
כבר הרגשתי את השביל החלומי קורא לי, ונתתי לעצמי לרחף במחשבות דרך החיוכים שביצירה החדשה.
פתאום, עלה לי המטבח הלא פתור שלהם. אמנם במהלך היום הכל התחיל להתגבש, אבל עדיין נותרה סוגיה שלא נפתרה באותה דרך לא מתפשרת שאני אוהבת.
ואז עשיתי את הטעות: חשבתי עליה.
ברכות, ומתוך שקט הלילה נולד פתרון!
בום! 💥
נצנוצי שביל השינה התפוצצו לרסיסים ונגוזו. האש שבי ניצתה.
המטבח המושלם שיהיה להם התהווה אל מול עיני, ובדפיקות לב של התרגשות ראיתי איך הכל נפתר, וכמה נכון מדויק ויפיפה זה הולך להיות...
הלב שלי המשיך לדפוק, והבנתי שככה אולי בונים חומה, אבל בטח לא מצליחים להירדם.
לקחתי נשימה עמוקה, ועוד אחת, והסטתי את נהר המחשבות הגועש הרחק מהמטבח המושלם שאתכנן להם... זה לקח זמן ומאמץ, לא פשוט לשלוט על לביאה שועטת. מחוגי השעון המשיכו להסתובב להם כאילו יש מחר, אבל אחרי זמן מה לא מבוטל, ובמאמץ אדירים הצלחתי לצאת מהמטבח.
שוב הרגשתי את השביל העדין מנצנץ ברכות מולי, שוב נתתי לעצמי להתהלך בין חיוכי היום... הנה אני מגיעה.. כמעט נוגעת... ואז...
מצאתי מקום לפינת העבודה!
בום! 🧨💥
הנ״ל מיומנה של מעצבת פנים, שאוהבת כל כך לשנות חיים לטובה שלפעמים היא רומניה גם בלילה.
